בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, בעיות אין אונות הן אינן נחלתן הבלעדית של גברים בגיל השלישי ובגיל העמידה. בעיות אימפוטנציה ושמירה על זקפה לאורך זמן המאפשר פורקן מיני מספק, יכולות לקרום עור וגידים כבר בשנות ה-20 לחייכם, ולעתים יתלוננו על כך גם חבר'ה צעירים בגיל העשרה שלא מחזיקים בניסיון רב שנים. כיצד הדבר ייתכן ומה ניתן לעשות?

ראשית, חשוב שנעשה את ההבחנה בין אימפוטנציה ראשונית ומשנית. זו הראשונית מאופיינת ככזו כאשר גם כאשר מדובר באוננות, עם כל פרטנר (גם כאשר יש חשק ועוררות) ותצריך טיפול פיזיולוגי כמו תרופות, זריקות וכן הלאה. לעומת זאת, אימפוטנציה משנית תהיה זו הנובעת מגורמים פסיכולוגים, לא מודעים, בעיקר. לכאן גם נכנסת "כרוניקה ידועה מראש" בו הלחץ והחרדה מכשילים את הגבר פעם אחר פעם, בתהליך של כדור שלג שקשה לעצור אותו, לאחר הכישלון בפעם הראשונה עם הפרטנר. אין אונות בגיל צעיר, זה שאנו עוסקים בו במאמר זה, משתייך לקטגוריה השנייה.

שנית, על מנת לטפל בבעיה, יש נשלול גורמים ונאבחן את סימני הבעיה. אם הצלחנו להגיע לזקפה בתהליך של אוננות, הרי שנוכל לשלול את הבעיות הפיזיולוגית. במידה וגם אז אנו מתקשים להגיע לזקפה, הרי שיש לגשת לרופא לטיפול באמצעות הדרכים הנ"ל.

אם מדובר באין אונות בגיל צעיר כאשר הדבר קורה באקט מיני, עם פרטנר אחד או יותר, הרי שמדובר בבעיות פסיכולוגיות הנובעות מהקשר עצמו: חרדה, כעסים, חוסר תקשורת, מבוכה, פחד מדחייה וכן הלאה - כל אלו יכולים להוות גורמים (שניתן לפתור באמצעות טיפול פסיכולוגי ו/או סקסולוגי) המפריעים לנו ליהנות מחיי המין.

אחרי שעמדנו על הסיבות והגורמים לבעיות האינטימיות בדמות אין אונות בגיל צעיר, נוכל לדעת כיצד להתמודד עמם - האם יש צורך בהלבנת פני העניינים עם בן או בת הזוג? או אולי כדאי שנפנה לייעוץ רפואי מקצועי אצל פסיכולוג, יועץ זוגי או סקסולוג? ובכלל, אולי יש צורך תחילה להיעזר בטיפול תרופתי? על כן, לאחר שבדקנו את הבעיה ממנה אנו סובלים, נוכל לטפל בה בצורה הראויה.

1