צירוף המילים גניבת זרע הפך לנפוץ ומוכר יותר ויותר בחלוף השנים. גניבת זרע היא בעצם מצב בו כאשר מקיימים יחסי מין,הגבר מצידו סמוך ובטוח כי האישה משתמשת באמצעי מניעה. בו בזמן שהאישה כל כוונתה היא להרות מיחסי מין אלה ואכן לבסוף כך קורה הדבר שלא בידיעתו או בהסכמתו.

במקרה של גניבת זרע, מבחינת האשה כל האמצעים כשרים. קרו מקרים בהם הגבר טען כי הוכנס לו סם כלשהו לשתייה ובכלל לא היה מודע למתרחש. במקרה אחר האישה נשבעה כי היא נוטלת גלולות למניעת היריון ואין חשש, דבר שהתברר כבדיה, והרשימה עוד ארוכה. כאשר מדובר על גניבת זרע מבחינה משפטית טיעוניו של הגבר מתפוגגים היות והתפיסה היא כי הגבר אמור היה להיות יותר זהיר בקיום יחסי מין, לדאוג בעצמו לאמצעי המניעה ולא לסמוך על מילתה של האישה. היות והוא לא עשה כן, אין הוא יכול להתנער מאחריות ועליו לשאת בתוצאות.

גניבת זרע מבחינה משפטית:

הדבר נפוץ וידוע במשפטי מזונות, באמצעות האם תובע הקטין מזונות מהאב, גישת בתי המשפט היא כי האב חייב במזונות עד הגיע הילד לגיל 18, גם אם הילד הוא תוצר של גניבת זרע. יתרה מזו, הילד יהיה זכאי לכל זכויותיו הביולוגיות מן האב.

לעניין הוכחת אבהות כאשר מדובר במקרה גניבת זרע, מחד קיימת זכותו של הגבר שלא לדעת אם הוא האב, וכן זכותו שלא יכפו עליו בדיקה פולשנית. מאידך, זכות יסוד של הקטין היא לדעת את מוצאו ומיהו אביו. בתי המשפט מצאו כי זכותו של הקטין גוברת על זו של הגבר, מכאן שאם הגבר מסרב לערוך בדיקת רקמות לצורך בדיקת אבהות,  לשופט שמורה הזכות להכריע כי מסירובו של הגבר מסיקים כי הוא אבי הילד, מכריזים עליו כאביו ומחייבים אותו במזונות. כדי להפוך את התמונה הכוללת לשחורה פחות אמנם, הגבר מצא עצמו בסבך שקשה להתמודד עימו, אולם לרשותו עומד המרכז לזכויות הגבר המטפל במקרים אלו, הוא נוסד בשנת 1997 בעקבות הצורך במתן תשובות וסיוע לגברים העומדים מול תביעות משפטיות כנגד בנות זוגם, ומעניק ליווי משפטי צמוד, כך הגבר אינו לבד במערכה